תוספות על נזיר י״ב ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על נזיר י״ב ע״ב:ז׳ תוספות על נזיר י״ב ע״ב:ט׳ »

1 נזיר פתח ↗

גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: הַכֹּל מוֹדִים, כֹּל הֵיכָא דְּאָמַר ״חֲצִי קׇרְבָּנוֹת נָזִיר עָלַי״ — חֲצִי קׇרְבָּן מַיְיתֵי. ״קׇרְבְּנוֹת חֲצִי נָזִיר עָלַי״ — כּוּלֵּיהּ קׇרְבָּן בָּעֵי אֵיתוֹיֵי. מַאי טַעְמָא — דְּהָא לָא אַשְׁכְּחַן נְזִירוּת לְפַלְגָא.

2 נזיר פתח ↗

3 רש"ש על נזיר פתח ↗

תד"ה מ"ט בסופו. ואין חיוב שום ח"נ בעולם. כצ"ל:

1 אמר רבא הכל מודים באומר חצי קרבנות נזיר עלי חצי קרבן מייתי - כיון שתלה החצי בקרבן שאמר חצי קרבנות ודאי פלגא דקרבן שיחד תיבת חצי מתיבת נזיר:

2 קרבנות חצי נזיר עלי - קרבן שלם בעי ליה לאתויי:

3 מאי טעמא דלא אשכחן נזירות לפלגא - דכיון דסמך תיבת חצי אצל נזיר מתיבת משמע מדיבורו דחצי אנזירות קאי ואין חייב שום חצי נזיר בעולם:

3 חידושי הרי"מ על גיטין פתח ↗

אמנם י"ל לפי מאי דקי"ל בכתובות פ' המדיר דף ע"ד ובש"ע אה"ע ס' ל"ה במשפטי התנאים דאינם יכולין להתנות תנאי רק בדבר שאפשר למיעבד ע"י שליח אבל בדבר שאי אפשר לעשות ע"י שליח אינו יכול להתנות תנאי וכתבו התוס' שם הטעם דצריך להיות שיהי' יכול לעשות המעשה עצמו בלא התנאי ע"י שליח וכיון שיש לו במעשה ההוא כח זה לעשותו ע"י שליח יש לו ג"כ כח זה להתנות בו תנאי משא"כ כשאין לו כח לעשות המעשה בלא התנאי ע"י שליח אין לו כח להתנות בו תנאי ע"ש והנ' קי"ל בנזיר דף י"ב ע"ב דכל מלתא דלא מצי למעבד השתא לא מצי למשוי שליח דהיינו שבשעה שעושה אותו שליח יכול לעשות המעשה ההוא בעצמו ע"ש וע"ש בתוס' ד"ה מ"ט והרמב"ן ז"ל בב"ב פ' יש נוחלין כתב דלכך מהני תנאי בנדר דג"כ אפשר ע"י שליח שיכול לעשות שליח להדירו על דבר זה ע"ש לחד תירוצא וא"כ הכא שכבר נדר על אותו המין בלא תנאי דאם לא תחזיר ואח"כ נודר ע"ת ובאמת אין הנדר השני חל דאין נדר חל על נדר רק מחמת שהוא איסור מוסיף והא דהוי איסור מוסיף הוא מחמת התנאי וא"כ נראה דאינו יכול להתנות כלל התנאי דהכא אינו יכול לעשות המעשה בלא התנאי ע"י שליח כיון דגם איהו לא מצי למעבד דבלא התנאי אינו יכול לידור הנדר הב' כלל דכל הטעם דהוי איסור מוסיף הוא רק מחמת התנאי וא"כ בלא התנאי לא הי' חל כלל שלא הי' איסור מוסיף ולא מצי למשווי' שליח וא"כ כיון שא"י לעשות המעשה בלא התנאי ע"י שליח ממילא אין לו כח להתנות בו תנאי כלל ואי"ל דבידו להתיר הנדר הראשון ע"י חכם ז"א דזה לא מיקרי בידו כדאמרינן בקדושין פ' האומר דף ס"ב ע"ב וא"כ מיושב מ"ש דלא מהני שנדירה ע"ת שתוכל לידור מקודם בלא תנאי וממילא לא מהני גם התנאי הב' וממילא אינו חל כלל דלא הוי מוסיף והנדר הראשון יפר וכל זה אי נימא דמיגז גייז אבל אי מעקר עקר ממילא אם יתיר הראשון יחול השני עם התנאי ופריך שפיר וא"ש:

« תוספות על נזיר י״ב ע״ב:ז׳ תוספות על נזיר י״ב ע״ב:ט׳ »